כח רצון – הסודות השמורים למצליחים

מאת: אסנת חזן, יעוץ לאנשים המובילים שינוי – תהליכי שינוי ופיתוח ארגוני,
הכותבת היא פסיכולוגית ארגונית ומאמנת בשיטת ההתערבות האסטרטגית.

"האדם הנבון רוצה שליטה עצמית; ילדים רוצים ממתקים"       ~ רומי

רוצים לקנות קצת כח רצון? ככה, לפי משקל? כזה שיעזור לי לקפל כביסה במקום לשקוע בפייסבוק, לאכול מסודר במקום לחטוף משהו לדרך, או לכתוב את המאמר שבוע קודם, ולא ברגע האחרון? מחקרים מראים שלכח הרצון יש השפעה מכרעת על הבריאות, הביטחון הכלכלי, מערכות היחסים, והצלחה בהשגת המטרות שלנו בכל תחום בחיים; ביוגרפיות של אנשים מצליחים מספרות לנו שהם קמים מוקדם כל בוקר ומתמידים בכתיבה, בריצה או בעסקים; אז איך זה שוב קורה לנו, שלמרות כל מה שאנחנו יודעים אנחנו מוצאים את עצמנו מושיטים את היד לעוד פרוסת עוגה?

שני אנשים גרים אצלי במוח
כח רצון הפך למרכיב חיוני להצלחה עוד בימים שבהם גרנו במערות, כשהצלחה פירושה היה פשוט: השרדות. האדם הקדמון הבין, שכדי לחיות בשבט ולקבל את עזרתם של חבריו לציד חיה גדולה כמו אנטילופה, הוא צריך לקום מהכורסא ולהשתתף במרדף; כדי לקבל עזרה בזמן שהוא חולה עדיף להמנע מהערות עוקצניות כמו "אזור החלציים הזה נורא משמין אותך"; וכדי לא לחטוף ממנהיג השבט מומלץ לא להתעסק עם האשה שלו, ובקיצור- כדי לשרוד צריך לדכא חלק מדחפי התאבון התוקפנות והמין, או לפחות לדחות אותם למחר-כך.

בדיוק למטרה זו התפתחה הקליפה הקדם מצחית, אותו חלק מפותל ומפותח במוח האנושי שאחראי על קבלת החלטות, ניתוח וחשיבה רציונלית ולענינו: שליטה עצמית. היכולת להתמקד במטרה עתידית שהגדרנו, לגייס את הכוחות שלנו ולקום מהספה גם כשכל כך נוח…וזו בדיוק ההגדרה לכוח רצון: לעשות משהו גם כשקשה. לאכול פרי במקום עוגת שוקולד נוטפת, או להמשיך להכין את המצגת למחר במקום לראות עוד פרק בסדרה. אז למה זה לא תמיד מצליח?

קליפת המוח, אותה אפליקציה עדכנית ומתוחכמת, היא רק התפתחות מאוחרת ונוספת שנבנתה מעל מבנים קדומים יותר במוח, בהם קיימים עדיין אותם דחפים בסיסיים. התשוקה לסוכר ולשומן למשל, שירתה אותנו היטב בימים שבהם השגת אוכל היתה משימה מורכבת, ואכילה מרובה של פירות מתוקים או אגוזים עתירי שומן הבטיחה השרדות לאורך זמן. כיום, בחלקים השבעים של העולם, אכילה מרובה של סוכר ושומן היא אחד הגורמים הבדוקים להשמנה ולמחלות המאיימות על בריאותנו. ברגע שאנחנו מנסים להפעיל את כח הרצון כדי להמנע מאותה פרוסת עוגה, הכרזנו על דו-קרב בין חלקים שונים בתוך המח שלנו: בפינה הימנית של הזירה, במשקל כבד, עומד המוח הקדום: עוגיפלצת שרוצה עכשיו עוגה; אל הפינה השמאלית נכנסת בדילוגים הקליפה הקדם מצחית, עם פוסטר פרסומת של עצמי בעתיד הרחוק, לבושה בסקיני ג'ינס ומדגימה את תנוחת היוגה המושלמת בחיוך… במי נבחר? מי ינצח הפעם?

הסודות השמורים למצליחים
אחד הסודות שאנחנו שומרים היטב מעצמנו קשור לדרך שבה אנחנו מקבלים החלטות: אם אנחנו רוצים לבחור, אנחנו צריכים לקבל החלטה מודעת. אבל את רוב ההחלטות ביום אנחנו מקבלים על "טייס אוטומטי". נסו לשער: כמה החלטות הקשורות באוכל אנחנו מקבלים ביום? איפה נאכל, מה נאכל, כמה נאכל…רוב האנשים העריכו שבממוצע הם מקבלים 14 החלטות; במחקר בו עקבו אותם אנשים אחרי עצמם בקפידה, הממוצע היה 227. איך אפשר לשלוט בעצמי אם אני לא מודעת לקיומו של משהו שאני צריכה לשלוט בו?

קבלת החלטות על מג"ש של קסם
כדי לקבל החלטות מודעות, אנתוני רובינס מתאר את משולש הקסם שמשפיע עלינו, ואותו נוכל לגייס לעזרתנו. כדי לזכור בקלות יצרתי ממנו ראשי תיבות: מג"ש – מיקוד, גוף, שפה.

מיקוד– הדבר הראשון שמשפיע על קבלת ההחלטה הוא מיקוד המודעות שלנו במטרה שאליה אנחנו מכוונים, והדרך הטובה ביותר לשנות את המיקוד היא לשאול שאלה טובה יותר: מה באמת חשוב לי? איך אני יכולה לעשות את זה בקלות ובפשטות? מה יקדם אותי?

גוף– הדרך המהירה ביותר לשינוי המצב הרגשי ולקבלת החלטה מודעת עוברת דרך הגוף – איך נראה הגוף שלי כשאני עצובה ומיואשת, בטוחה שאין סיכוי שאני אעמוד במטרה שלי? ואיך נראה מנח הכתפיים, טונוס השרירים ועומק הנשימה כשאני נחושה להצליח? ד"ר קטריה מדן, שפיתח את שיטת יוגה צחוק השתמש בדיוק במסלול הזה: שנו את מצב הגוף ובעקבותיו ישתנה הרגש, ותוכלו להתמיד בבחירה.

שפה– באיזו שפה אני מדברת אל עצמי בתוך הראש? יש לנו הרגלים להשתמש במילים מסוימות, שמשפיעות על הדרך שבה אנחנו תופסים את המציאות. הדיבור הפנימי שלנו מתקיים בעיקר בשאלות, והמח מייד מוצא להן תשובות: אם אשאל את עצמי "למה את תמיד נופלת באותם בורות?" – אהיה במצב אחר לגמרי מאשר בחיפוש אחר תשובה לשאלה "מה עוד אפשרי עבורי?".

החלטה מתורגמת לפעולה
השלב הראשון הוא קבלת ההחלטה, הגדרת המטרה, מה אני באמת רוצה? אחד האתגרים הוא להתחבר לאני העתידי. אנשים רבים מתקשים לחסוך לפנסיה, כיון שקשה להם לתאר את עצמם בגיל פרישה. במחקר שבו התבקשו אנשים להחליט על אחוז ההפרשה לפנסיה, נתנו לחלק מהם תמונה מעובדת של עצמם כפי שייראו בגיל הפרישה. אחוז החיסכון הוכפל. הרבה יותר קל להזכר באירוע מהעבר: לידת ילד ראשון, סיום תואר, קידום בקריירה… גם אם אין ברשותכם תוכנת פוטו-שופ, נסו לכתוב לעצמכם אירוע עתידי מכונן: איך תיראו אחרי שהשגתם את המטרה? שיניתם את ההרגל? איך זה ירגיש כשתעמדו במסיבת יום ההולדת העגול ותודו לאנשים סביבכם? מי יהיה שם? מה תלבשו?

ומתמונת העתיד הגדולה בחזרה להיום, אבל בביסים קטנים: baby steps האתגר האמיתי הוא לעשות צעד אחד קטן בכל יום. כח רצון הוא כמו שריר, שמתחזק ככל שמפעילים אותו יותר. כל פעולה קטנה מחזקת את המסלול העצבי החדש, ומקלה עלינו לעבור מהטייס האוטומטי לבחירה המודעת: נסו לנסוע בדרך אחרת לעבודה, לצחצח שיניים ביד שמאל או לבחור מנה לא מוכרת במקום לאכול שוב את התפריט הקבוע. בכל יום רק צעד אחד קטן.

"תאמין שאתה יכול ותאמין שאתה לא יכול- בכל מקרה אתה צודק" אמר הנרי פורד. האמונה שזה אפשרי, מבוססת על היסטוריה אישית של שינויים שכבר הצלחתי לעשות. מה נמצא היום בחיים שלכם שפעם היה נראה כמו חלום רחוק? קל יותר לראות מה לא השגתי, אבל הכרת תודה על מה שיש היא המפתח לחמלה וקבלה עצמית, שיעזרו לי להתמיד במטרה.  כולם יודעים איך זה מרגיש כשאני תקוע ומפקפק אם זה בכלל אפשרי. אם פישלתי זה לא אומר שאני דפוק, זה אומר שאני אנושי. אשמה ובושה גורמים לנו לברוח, הרבה פעמים בדיוק אל הדפוסים שרצינו לשנות. מצבים כמו שכרות, מחסור בשינה או לחץ ועומס מחשבתי מדכאים את פעילות הקליפה הקדם מוחית ומפחיתים את יכולת השליטה בדחפים. ברגעים כאלה, פשוט תזכרו לנשום:

• עצמו עיניים והתמקדו בנשימה. נסו להרגיש את האויר כשהוא נכנס ויוצא דרך האף.
• הניחו יד על הבטן וקחו נשימה עמוקה שתמלא את הבטן, וכשאתם נושפים, רוקנו את הבטן כך שהיא מתקרבת לגב.
• קחו נשימה איטית כשאתם סופרים עד 4, ונשפו לאט עוד יותר, בספירה עד 8
• קחו נשימה, והפעם עיצרו את האויר וספרו עד 8, ואחר כך נשפו בספירה איטית.

בהצלחה, כל יום מחדש!

אסנת

מקורות

מק'גוניגל קלי, כוח הרצון, הוצאת הכורסא

רובינס אנתוני, להעיר את הענק שבפנים, הוצאת אור-עם