כל הארגונים מתחרים בחיפוש אחר האנשים החדשניים, אלה שיביאו את הרעיון המנצח וימצאו את הפתרון האולטימטיבי לבעיה. האם כל אחד יכול לחדש? איך למקסם את פוטנציאל היצירתיות שלי? חוקרים מצאו חמש מיומנויות שהממציאים הסדרתיים עושים בהן שימוש יום-יום. בואו נפרד מהתפיסות המעכבות, ("לא כולם "נולדו" עם זה" או "אף פעם לא ידעתי לצייר") ונתחיל להאמין ולהתאמן!
מאת: אסנת חזן, יעוץ לאנשים המובילים שינוי – תהליכי שינוי ופיתוח ארגוני, www.osnathazan.com
הכותבת פסיכולוגית ארגונית ומאמנת, מוסמכת מטעם מכון רובינס-מדנס בהתערבות אסטרטגית.
חדשנות נחשבת ל"מרכיב הסודי" להצלחת העסק- פיטר דרוקר אמר כי יש רק שני תחומים המייצרים הכנסות לארגון: חדשנות ושיווק. כל היתר מייצרים הוצאות… אבל האם אנחנו מבינים איך עושים את זה? מה הפך את תומס אדיסון או את סטיב ג'ובס לחדשנים סדרתיים? בדומה ליופי, נראה שקל יותר לזהות רעיון חדשני מאשר להסביר כיצד ליצור אותו.
"פתאום אני קולטת שיש לי ילד שלא אוהב לצייר… איך זה יכול להיות?" מספרת לי אילת, מעצבת יצירתית בתחומי הצילום, האינטרנט והטקסטיל. אני, לעומתה, הגדרתי את עצמי במשך שנים כ"לא יצירתית". בשיעורי האמנות עשיתי בדיוק מה שאמרו לי, אבל התוצרים היו, איך לומר בעדינות? לא משהו… אפילו במבחן שבו נדרשתי לכתוב את כל החיבורים האפשריים בין עצמים שאין קשר ביניהם, כמו למשל מסמר וקופסת שימורים, הצלחתי להזכר רק במתקן לקטיף סברסים. (מחברים קופסת שימורים לקרש ארוך בעזרת מסמר שנשאר בולט, וכך הסברס נופל ישר לקופסא, זוכרים?)
"את? לא יצירתית??" שאלה בדאגה אמא שלי "אז איך את מסבירה את כל השירים וקטעי הקריאה שחיברת כל שנה בבית הספר? ואיך את קוראת ליכולת שלך למצוא פתרונות?" התוית ששמתי על עצמי נתנה פרשנות אחרת "זה לא יצירתיות!" קבעתי כמתבגרת, או בקיצור: אל תבלבלו אותי עם העובדות…
אז מהי יצירתיות, ומה בינה לבין חדשנות? האם יש קשר בין היכולות האמנותיות ליכולת פתרון בעיות? רעיון חדשני מוגדר כרעיון שהוא גם יצירתי וגם שימושי ובר-ישום. לכאורה נראה כאילו יש כאן סתירה: יצירתיות מחוברת לדמיון חופשי, יציאה מהמוכר והידוע; יישומיות לעומתה מחייבת התחשבות בחוקים הקיימים, כדי שתוכל להשתלב ב"עולם האמיתי". רק השילוב בין השתיים מאפשר לאנשים להגיע לרעיונות אסטרטגיים פורצי דרך.
אז אולי זה בכלל יכולת מולדת, DNA שמבטיח יצירתיות? בדומה לשאר יכולות האינטלגנציה שלנו, נראה שאפשר לייחס כשליש מהיכולת היצירתית למטען הגנטי, ואילו שני השלישים האחרים נשענים על ההרגלים והדפוסים שלנו- עד כמה אנחנו משתמשים ביצירתיות ובחדשנות שלנו? עד כמה אנחנו סומכים על היכולת הזו? תפיסת המסוגלות העצמית קובעת כמה מאמץ נשקיע בכיוון. אנשים התופסים את עצמם כיצירתיים ישקיעו יותר מאמץ במציאת דרכים לפתרון הבעיה, לעומת אחרים, שעלולים לוותר מראש.
במהלך שש שנים עקבו שלושת החוקרים דייר, גרגרסן וכריסטנסן מקרוב אחרי 25 יזמים חדשניים מובילים בתחומם, ביניהם סטיב ג'ובס מאפל וג'ף בזוס מאמאזון, ובנוסף סקרו 3500 מנהלים ויזמים אחרים. החוקרים זיהו חמש מיומנויות מובחנות, שהמנהלים החדשניים משקיעים בהן אחוז ניכר מזמנם- לפחות 50% יותר לעומת מנהלים אחרים.
לפני הכל נתחיל בחדשות הטובות: ניתן לפתח כל אחת מהמיומנויות הללו, וכדאי להתחיל עוד היום.
- Associating– היכולת לקשר רעיונות מתחומים שלכאורה אין קשר ביניהם. אחד היזמים הגדיר זאת כ"אפקט חצר מדיצ'י" בהתייחסו למשפחת מדיצ'י באיטליה, שכינסה יחד אמנים מדענים ופילוסופים, ובכך תרמה לפריחת המצאות חדשות במגוון תחומים בתקופת הרנסאנס. בהרצאתו המוכרת של סטיב ג'ובס הוא מספר כיצד אמנות הקליגרפיה שלמד "סתם" כדי להנות, תרמה מאוחר יותר לעיצוב המאקינטוש. ככל שאנחנו משקיעים יותר זמן בלמידה של מידע חדש, כך המוח שלנו יוצר קשרים חדשים ומגוונים יותר. המוח שלנו אינו מתייק את המידע החדש לפי סדר הא"ב, אלא לפי אסוסיאציות. אחת הדרכים להשתמש בדרך הטבעית של המוח לאחסון מידע היא Mind-mapping – מפת חשיבה, טכניקה שפיתח טוני בוזן, התורמת לשיפור זכרון, למידה ופתרון בעיות.
- Questioning– "המשימה החשובה אינה למצוא את התשובה הנכונה, אלא למצוא את השאלה הנכונה" אמר פיטר דרוקר כשהגדיר את המקור הנפוץ לטעויות בניהול. אנשים חדשניים מנסים שוב ושוב לאתגר את המובן מאליו ולערער את הסטטוס קוו. כשהם מעלים רעיונות, הם שואלים: "למה?" "למה לא?" "ומה יקרה אם?". במהלך 2.5 מיליוני השנים האחרונות, התפתח המוח שלנו כדי לחפש פתרון ולהגיע להחלטה מהירה: להלחם או לברוח? כשאנחנו משיגים מטרה רצויה או עומדים ביעד, מוחנו מפריש אנדורפינים היוצרים תחושות של שמחה והקלה. חדשנות חותרת תחת הרצון המובנה להגיע לרגיעה: היכולת לשאול שאלות ואז להחזיק שני רעיונות מנוגדים מבלי לפסול אף אחד מהם, היא שמאפשרת את הסינתזה החדשנית ביניהם.
- Observing – כמו בציטוט המפורסם של מרסל פרוסט: "מסע התגליות האמיתי אינו זה שתרים בו אחר מראות חדשים, כי אם זה הנערך דרך עיניים חדשות" הרעיונות החדשים מגיעים מתוך התבוננות כמעט אנתרופולוגית בהתנהגות של לקוחות, עובדים, ספקים, ומתחרים. אחד הערכים הניהוליים בתרבות של טויוטה הוא "לבוא ולראות בעצמך"- לבחון איך נראה העולם מזוית הראיה של האחר מבלי להניח הנחות, ולשאול: "למה הם עושים את זה ככה?" גם אם זה נראה לכאורה לא הגיוני. שיחה שניהלתי עם בתי בת ה-7 לפני ארוחת הערב כללה את הויכוח הבא: "תביאי בבקשה כפיות מהמגירה השניה" "לא אמא, הכפיות במגירה השלישית!" רגע לפני שתיקנתי אותה באתי לראות: אני ספרתי את המגירות מלמעלה, ואילו מהגובה שלה, הרבה יותר הגיוני לספור אותן מלמטה…
- Experimenting – מה עולה בדמיונך כשאומרים את המילה "ניסוי"? האם זה מדען בחלוק לבן? ממציא דגול כמו תומס אדיסון? אנשים חדשניים עורכים ניסויים ברעיונות שלהם, העולם הוא המעבדה שלהם, והם יוצרים אינטראקציות ומחפשים תגובות לא שגרתיות כדי לבחון את הרעיון הבא. תרבות של חדשנות בארגון מעודדת ניסיונות חדשים ומאפשרת טעויות, שהן הזדמנויות ללמידה: "לא נכשלתי, רק מצאתי עשרת אלפים חומרים שלא מתאימים לשמש במנורת הלהט" אמר אדיסון.
- Networking – כולנו משתמשים ברשתות הקשרים שלנו, ומנהלים רבים עושים זאת כדי להשיג משאבים, לקדם את החברה או את הקריירה שלהם. אנשים חדשניים משתמשים ברשת החברתית למטרה נוספת: למצוא ולבחון רעיונות חדשים. הם משקיעים ביצירת קשרים עם אנשים מתחומי עניין ומומחיות שונה משלהם, במטרה להרחיב את הידע שלהם. הם משתתפים בכנסים דוגמת TED, בהם נפגשים מומחים מתחומים שונים מכל העולם, ומציגים המצאה, פרוייקט או נושא שהם רוצים לקדם. החדשנים מתגברים על הטיית ה"זה לא משלנו" "not invented here" syndrome אותה מגדיר דן אריאלי כגורם הראשון לפסילת רעיונות טובים, רק בגלל שמישהו אחר המציא אותם. (כדוגמא קיצונית מביא אריאלי את היכולת שלו כאבא גאה לדבר על ילדיו בפירוט, ועם זאת לאבד עניין מייד כשמישהו אחר עושה את אותו הדבר). האפקט ההפוך "proudly found elsewhere" נמצא למשל בחברתCPS , המפתחת תרכובות קרמיות: שם נעזרו במדען מתחום הצילום שהמציא דרך לחיזוק התרכובות, ובמדען המומחה בהקפאת זרע, שהידע שלו במניעת התגבשות קרח בזמן הקפאת התאים פתר בעיות קריטיות בתהליכי הייצור.
כמו בתחומים אחרים, כנראה שגם ביצירתיות יש כאלה שפשוט נולדים עם זה: עם הנטיה לחבר בין תחומים שונים, לשאול, להתבונן מקרוב, לנסות, ולהשתמש ברשתות החברתיות שלהם למטרה זו. וכל האחרים? פשוט צריכים להתחיל לתרגל:
- להעיר את בלוטת הסקרנות לתחומי עניין חדשים.
- לבלות כל יום 15-30 דקות בכתיבת עשר שאלות שמערערות על המובן מאליו בחברה או בתחום ההתמחות שלך.
- להסכים לשאול גם את השאלות שאין לנו דרך למצוא עליהן תשובה, כמו שמעודד אותנו ד"ר יובל הררי בהרצאותיו על תולדות האנושות, ששינו עבורי את הפרספקטיבה על החברה האנושית מלפני 50 אלף שנים: "אמנם לא ניתן למצוא הוכחות ארכיאולוגיות, ובכל זאת עלינו לשאול את השאלות, ולהזהר מההנחה המהירה שבתקופה ההיא לא עשו שום דבר חשוב. אולי היו שם נפוליאונים של 100 ק"מ? בטהובנים של חליל רועים? פילוסופים דגולים?"
- לשחק עם המגבלות- "היצירתיות אוהבת מגבלות" הוא אחד מתשעת עקרונות היצירתיות של גוגל. לדמיין הסרת מגבלות קיימות וליצור מגבלות שאינן קיימות: כדי ליזום דיון על צמיחה, שאל מנכ"ל "מה יקרה אם מבחינה משפטית לא נוכל למכור לכל הלקוחות הקיימים שלנו- איך נרויח כסף בשנה הבאה?"
- ליזום פגישות עם אנשים מתחומי עניין שונים, לבקש משוב על הרעיונות החדשניים שלך, ולשמוע את הרעיונות החדשניים שלהם.
- לפרק לגורמים מוצרים או תהליכים שמעניינים אותך.
- להתבונן מבלי להתערב, כמו זבוב על הקיר, בעובדים בלקוחות או בספקים שלך.
- להשקיע מאמץ בהכרות מעמיקה עם אנשים שונים מארצות ותרבויות שונות משלך.
החדשנות אינה מרכיב סודי, אלא מאמץ מודע ומכוון, הדורש מאיתנו להתאמן וגם להאמין:
"אין שום טעם לנסות" אמרה אליס "אי אפשר להאמין בבלתי אפשרי"
"אסתכן ואומר שאין לך מספיק ניסיון" אמרה המלכה. "כשאני הייתי בגילך, תמיד עשיתי את זה במשך חצי שעה מדי יום.
לפעמים האמנתי בשישה דברים בלתי אפשריים עוד לפני ארוחת הבוקר."
(לואיס קרול, אליס בארץ הפלאות)
מקורות והמלצות לקריאה נוספת:
Dyer, J., Gregersen, H., and Christensen C., the Innovator's DNA in Harvard Business Review, December 2009 pp 61-67
אריאלי, דן "לא רציונלי אבל לא נורא" הוצאת כנרת, זמורה ביתן, דביר 2011
טוני בוזן, מפתח מפות חשיבה http://www.thinkbuzan.com/intl/support/mindmapgallery
תשעת העקרונות בחדשנות של גוגל: http://www.fastcompany.com/article/marissa-mayer039s-9-principles-innovation
סטיב ג'ובס בנאום לפני בוגרי קולג'- http://www.youtube.com/watch?v=UF8uR6Z6KLc&feature=player_embedded
ד"ר יובל נח הררי, תולדות האנושות – הקלטת הקורס בהיסטוריה עולמית שניתן באוניברסיטה העברית http://www.icast.co.il/default.aspx?p=Podcast&id=408418
הרצאות מתוך כנסי TED- technology, entertainment, education http://www.ted.com/
עושים היסטוריה עם רן לוי- פודקאסט מרתק העוסק במדע, טכנולוגיה והיסטוריה. http://www.ranlevi.com/