לואי שוורצברג מצלם את הטבע: סרטונים נפלאים של פרחים נפתחים ושמים משתנים בטכניקת צילום בהילוך מהיר (time-lapse) המאפשרת לנו לצפות בתוך שניות בתהליכים שאורכים ימים ושבועות. תנועת הפרחים היא ריקוד מהפנט שהעין לא שבעה מלראות.
יופי ופיתוי אומר שוורצברג, הם כלי ההשרדות של הטבע: אנחנו שומרים על מה שאנחנו מתאהבים בו.
כילדה שגדלה בתנועת ההתיישבות הפוריטנית, יופי נחשב מותרות. "אל תסתכל בקנקן" הפך מאילוץ כלכלי לאידיאולוגיה, ויצר עמדה ביקורתית כלפי העיסוק באסתטיקה. אולי גם התפתחות התודעה הפמיניסטית שלי כמתבגרת תרמה לכך שההתרסה כנגד "תהיי יפה ותשתקי" התבטאה ב"תגידי כל מה שאת חושבת, ואל תבזבזי זמן מול המראה".
אבל את היופי של הטבע תמיד אהבתי.
שלומי, בן זוגי, הוא צלם חובב, ואני שמחה למלא את תפקיד נושאת החצובה. הוא יכול לבלות זמן ארוך על מציאת הזוית המדויקת לצילום, וכל בני הבית יודעים שכדאי לחכות לו, כי אחר כך מקשטים את קירות ביתינו זכרונות של רגעים נפלאים מתוך הטיול. התמונה שאתם רואים היא צילום השמים המכוכבים בתמנע בחשיפה ארוכה, אמנות שהיא ערבוב בין מציאות ודמיון.
בכל פעם שמיקרוסופט מציעה לי תמונה חדשה במסך הבית, אני עוצרת להגיד WOW, או כמו שאומרים הילדים OMG. שוורצברג מפרק את הביטוי הזה ומפרש:
Oh – עצרנו להפנות את תשומת הלב, להיות נוכחים לדבר שמולנו.
My- מבטא חיבור פנימי עמוק, לקול האישי שרוצה להתבטא.
GOD- המסע האישי שכולנו רוצים להיות בתוכו, להרגיש שאנחנו מחוברים ליקום שחוג את החיים.
"מסע התגליות האמיתי אינו לראות נוף חדש, אלא לראות את הנוף בעיניים חדשות" כתב מרסל פרוסט. היכולת להתרגש מחדש ממראות המציאות היום יומית נראית כשייכת בעיקר לילדים. בילדותי קראתי את ספרי האסופית (אן מאבונלי ואן שרלי), והיום אני צופה עם בתי בסדרה המבוססת עליהם (AnnE with an E). הגיבורה היא ילדה ג'ינג'ית, יתומה המאומצת בטעות ע"י זוג אחים מבוגרים, שלא מפסיקה למצוא יופי ופליאה במציאות הקשה של החיים הפשוטים בחווה במאה ה-19, ומצליחה לשנות את עולמם של כל סובביה.
על מה אנחנו אומרים תודה?
במהלך ההרצאה שוורצברג מפנה את הבמה ואנחנו זוכים לראות סרטון מדהים של העולם, מלווה בקריינות של הנזיר דויד שטיינדל-ראסט המזכיר לנו עד כמה החיים שלנו הם מתנה שאינה מובנת מאליה, וראויה להכרת תודה.
הכרת תודה היא מצב תודעתי הפועל באופן מיידי להפחתת לחץ וחרדה. מחקרים רבים של הפסיכולוגיה החיובית מצאו את השפעותיה החיוביות של הכרת תודה על תחושת האופטימיות, הנאה מהחיים, בריאות פיזית, מערכות יחסים מספקות ועוד ועוד. המתכון מאוד פשוט: כל ערב לפני השינה, להודות על חמישה דברים שקרו לי היום. אלה יכולים להיות דברים קטנים ויום-יומיים, כמו הרכבת שהספקתי להגיע אליה בדיוק בזמן, כוס תה ששתיתי בבוקר עם אהובי, שיר נפלא ברדיו או מראה הירח מעל צמרות העצים. "גם למראה נושן יש רגע של הולדת" כתב אלתרמן.
תנסו את זה בבית: תהפכו את זה להרגל שאינו דורש מאמץ או חשיבה מיוחדת, כמו לצחצח שיניים. ספרו לי איך זה עובד, ואני אשמח ואודה לכם מאוד.