מאמרים אחרונים בניהול

מנהיגות כבחירה בכל רגע

מה זו מנהיגות?

כמה מאיתנו מרגישים בנוח לקרוא לעצמנו מנהיגים?

ואולי אנחנו זוכרים רגע שבו גילינו מנהיגות?

כשאני מנחה סדנאות בפיתוח מנהיגות, ושואלת: מי מנהיג בעיניכם? אני מקבלת שמות של אנשים ששינו את פני ההיסטוריה, רובם המכריע כבר מזמן אינם איתנו (לאנשים שקובעים היום את ההיסטוריה אנחנו לא תמיד מסכימים לקרוא מנהיגים, אבל זה כבר נושא לפוסט חדש). הרבה פעמים שואלים אותי: מנהיגות? אפשר לפתח את זה? הרי או שנולדים מנהיגים או שלא, נכון? אפילו הגננת של הבת שלי “ידעה” למפות את כל הילדים כבר בגיל 3 – מי מנהיג/ה, ולמי ברור שאין סיכוי… הרבה מאיתנו מחזיקים במיתוסים שמקשים עלינו לגלות מנהיגות, או אולי לקרוא למעשי המנהיגות שלנו בשם הנכון. וורן בניס הפריך את המיתוסים הללו כבר בשנות ה-90, והראה איך מנהיגים בונים את עצמם, כשהם בוחרים בדרך המנהיגות. (לקריאה על המיתוסים המעכבים אותנו לחצו על הקישור)

קיבלתי הבוקר מייל מרגש ומפתיע מאחת המשתתפות בסדנה שהנחיתי, ומייד חשבתי על הרצאתו של דרו דאדלי, שמלווה אותי כבר כמה שנים. בהרצאה קצרה זו (6 דקות בסך הכל) דאדלי משתף אותנו בסיפור אישי על רגע אחד של מנהיגות, שבו שינה את עולמה של מישהי שכלל לא הכיר. לאחר ארבע שנים היא באה להודות לו, והוא בכלל לא זכר את המקרה. האם יכול להיות שההשפעה הכי גדולה שהיתה לי על חיים של מישהו התרחשה ברגע שאני אפילו לא זוכרת? כמה מאיתנו זוכרים רגעים כאלה, בהם מישהו אמר או עשה משהו שהשפיע עלינו משמעותית? האם אי פעם שיתפתם אותם? גם אם זה קרה לפני שנים רבות, בדיוק היום יש לכם הזדמנות חדשה להוקיר תודה.

כל עוד אנחנו הופכים את המנהיגות למשהו גדול מאיתנו, משהו שאולי נעשה פעם, כשנהיה גדולים, אנחנו מפספסים את ההזדמנות לבחור לקחת מנהיגות כאן ועכשיו. ומה יקרה אם נגדיר מנהיגות כאפשרות לבחור מחדש בכל רגע ורגע איזו השפעה יש לנו על החיים שלנו ושל האנשים שסביבנו?

הילדים הם המורים הכי גדולים שלנו, ידענו את זה עוד בטרם הם הגיעו לעולם, ואפילו בכתובה שחיברנו לטקס הנישואין הרפורמי הבטחנו: “נלמד איתם, ומהם”. הבן שלי מקדיש את כל זמנו לקבוצת הרובוטיקה, במסגרתה הוא מתנדב ללמד ולסייע לבתי ספר נוספים להקים קבוצות חדשות. אתמול הוא סיים את התחרות הארצית ללא הפרסים שקיווה להם כל כך, בראש מורם, כשהוא מעודד את חברי קבוצתו המאוכזבים. אולי הוא לא שינה את העולם, אבל החיבוק שלו הצליח להפוך דמעות לחיוך… אין עולם אחד, אומר לנו דאדלי, אלא רק מיליארדים של תפיסות שונות של העולם. בכל רגע יש לנו הזדמנות לשנות תפיסה אחת- וכך לשנות עולם ומלואו, כמו שאמר דיקנס:

No one is useless in this world who lightens the burden of another ~Charles Dickens

תהיו חברותיים, שתפו ברשתות...

סגירת תפריט
דילוג לתוכן