מאמרים אחרונים בניהול

התקף של תובנה אדירה

מוח שמאל או מוח ימין?
אחת לכמה זמן מגיע אלי אחד מהקישורים למבחנים נוסח “בחן את עצמך” מימי מעריב לנוער, שמבקש מאיתנו לענות על מספר שאלות כדי לקבוע באופן ברור: האם אנחנו בעלי “מוח ימין” – אמנותיים, ויזואליים, אימפולסיביים ולא מאורגנים, או בעלי “מוח שמאל” – אנליטיים, ורבליים, מסודרים ולוגיים. למרות שיש הבדלים בין מרכזים שונים בשתי ההמיספרות, מחקרים מנסים להפריך את המיתוס שיש לנו צד אחד דומיננטי, ומדגימים איך כולנו משתמשים בשתי ההמיספרות, כשהמידע עובר ביניהן בעזרת חיבור כפיס המוח (קורפוס קולוסום).
אבל מה קורה אם משהו משתבש?

חוקרת המוח ד”ר ג’יל בולטי טיילור עולה לבמה עם מוח אנושי אמיתי (בין ידיה, לא רק בתוך ראשה), כדי להסביר על ההבדלים המהותיים בתפקוד ההמיספרות כשהן נפרדות:
מחצית המוח הימנית (ההמיספרה הימנית) עסוקה רק ב”כאן ועכשיו”, חושבת בתמונות ולומדת דרך כל מערכות החישה: איך הרגע הנוכחי נראה, מריח, מה טעמו, איך הוא מורגש וכיצד הוא נשמע. דרך ההמיספרה הימנית אני חווה את עצמי כאנרגיה המחוברת לאנרגיה שמסביבי באחדות בלתי נפרדת.
מחצית המוח השמאלית היא אישיות שונה לחלוטין: חושבת בצורה קווית ושיטתית, עסוקה בעבר ובעתיד, ההמיספרה השמאלית מפרקת את הרגע הנוכחי לפרטי פרטים, יודעת לסווג ולקשר אותם עם כל מה שלמדתי בעבר ולהשליך אל העתיד את כל האפשרויות לקבלת החלטה. המחצית השמאלית חושבת בעזרת השפה, וממלאת את תודעתנו בפטפוט התמידי המקשר את העולם הפנימי לחיצוני, אותו אנחנו מזהים עם העצמי החושב, הנפרד ומובחן מכל השאר.

את החלק הזה בדיוק איבדה ד”ר ג’יל בולטי טיילור בבוקר אחד, בגיל 37, כשקיבלה שבץ מוחי בהמיספרה השמאלית. בשפה ציורית, מרגשת ומדוייקת היא מתארת לנו את החוויה: רגעים של תודעה שכולה מגיעה מההימספרה הימנית ומעניקה תחושת אחדות ברורה ועוצמתית עם כל מה שישנו, בצד רגעים בהם ההמיספרה השמאלית חוזרת לתפקד, והיא שוב ד”ר ג’יל, חוקרת מוח המבינה בזמן אמת שהיא עוברת שבץ מוחי.

בעולם המושגים שלי, האבחנה היתה בדרך כלל ברורה: עולם המדע מדבר בשפה לוגית של ניתוח נתונים ומסקנות, והעולם הרוחני מדבר על האחדות והחיבור לכל מה שישנו.
עולמות מקבילים שלא ייפגשו לעולם.
כשצפיתי לראשונה בהרצאתה של ד”ר ג’יל בולטי טיילור, התחלתי להבין שמדובר פשוט בשתי זוויות הסתכלות על אותו העולם: “הכל הוא אחד” מתאר בשפה רוחנית את החוויה שהפיזיקאים קוראים לה חוק שימור האנרגיה. החמצן שאנחנו שואפים נוצר ע”י הצמחים, הפחמן הדו-חמצני שאנחנו נושפים הופך לסוכר בתהליך הפוטוסינתזה, ומרכיב מחדש את המולקולות בתאי הגוף שלנו. אפשר ללמוד את פרטי התהליכים בשיעור ביולוגיה, ואפשר לצאת החוצה ולהרגיש אחת עם העצים.

מסע ההחלמה של ד”ר טיילור נמשך שמונה שנים, ולאורכו היא לא איבדה את ההבנה שיש לנו בחירה: בכל רגע מתקיימים בתוכנו גם הקול של העצמי הנפרד וגם החויה של האחדות עם כל היש, נירוונה בעולם הזה, ברגע זה ממש.
אז מי אנחנו בוחרים להיות?

תהיו חברותיים, שתפו ברשתות...

סגירת תפריט
דילוג לתוכן