איך מזהים ומשכפלים את מפתחות ההצלחה? בעזרת אחד הכלים הכי פרקטיים ליישום תפיסות הפסיכולוגיה החיובית בניהול – חקר מוקיר Appreciative Inquiry.
מאת: אסנת חזן, יעוץ לאנשים המובילים שינוי – פיתוח ארגוני ואימון אישי
שנה חדשה היא הזדמנות לעצור ולהתבונן: מה הצלחנו להשיג עד עכשיו, ומה אנחנו מתכננים להמשך? הגישה המסורתית מתמקדת באיתור בעיות ופתרונן, כיון שהמח ההישרדותי שלנו מחווט כדי לאתר סכנות, חוסרים ותקלות. אבל יש גם דרך אחרת, שבה נוכל להסתכל על המציאות בעיניים חדשות, לגלות ולשכפל את מפתחות ההצלחה: חקר מוקיר – Appreciative Inquiry
מה זה חקר מוקיר?
חקר מוקיר הוא כלי שפותח ע"י פרופ' דייוויד קופריידר, שהצליח לתרגם את תפיסות הפסיכולוגיה החיובית לגישות פרקטיות בניהול. לפני שנסביר את המתודולוגיה, חשוב להבין את הנחות העבודה עליהן היא נשענת:
ראשונה- העולם הוא מורכב, ובכל רגע נתון המח שלנו מוצף גירויים רבים ונדרש לקבל החלטה: מה חשוב ומה מיותר? מחקרים מראים שאנחנו מבחינים, מעבדים וזוכרים את מה שמתאים לפרדיגמות (תבניות החשיבה) שלנו, ומפספסים, שוכחים ומשמיטים את מה שלא. תחשבו לרגע על מישהו שאתם אוהבים, כמה קל לכם לזכור דברים טובים שהוא עשה או אמר? ומה לגבי מי שאנחנו אוהבים פחות…? הנחה שניה- כל מערכת אנושית, בין אם נדבר על אדם, משפחה, צוות או ארגון, מחזיקה בכישורים, חוזקות, מוטיבציות ויכולות שהביאו אותה לרגעי הצלחה לאורך הדרך. כמו שאלתרמן כתב, "בכל זאת יש בה משהו" אפילו במערכות מאוד בעייתיות יש משהו שעובד טוב. והשלישית- ככל שנתמקד במה שעובד, נגביר את המוטיבציה לפעול יחד כדי למצוא דרכים לשיפור. מרבים להאשים את הפסיכולוגיה החיובית בכך שהיא מתעלמת מה"חצי הריק" של הכוס, כאילו אין בעולם צרות, תקלות ובעיות. אבל האמת הפוכה: המיקוד במה שיש, ב"חצי המלא" מאפשר לנו לגייס את האנרגיות הדרושות כדי "לחפש את הברז". אם נוכל לזהות ולזקק את מפתחות ההצלחה שהובילו את המערכת לתפקד במיטבה, נוכל לשכפל אותם וליצור עתיד טוב יותר. במקום להתמקד בבעיות ובמה שחסר, חקר מוקיר הוא תהליך של גילוי, חלימה ועיצוב מחדש של המציאות על בסיס חוזקות קיימות.
איך עושים את זה?
הכלי מורכב מחמישה שלבים, חמשת ה-D’s- Define, Discover, Dream, Design, Destiny
- שלב ההגדרה Define – מה האתגר שעומד בפנינו?
השלב הראשון עוסק בבחירת נושא החקירה – מהו התחום או הנושא הספציפי שאותו נרצה לחקור ולשפר בארגון? בהתאם למקום לתפיסה, המטרה בשלב זה היא לגבש שאלת חקירה חיובית ומעצימה, כזו שתכוון את המשתתפים לחשוב על העתיד הרצוי והפוטנציאל הבלתי ממומש. לדוגמא, אם נרצה לשפר את התקשורת בצוות, במקום לשאול "למה התקשורת לקויה?", נשאל "מתי התקשורת בינינו הייתה במיטבה, ומה אפשר ללמוד מכך כדי לשפר אותה?". שאלה כזו תיצור מסגרת חיובית לתהליך כולו ותניע את הצוות לחפש את המצוינות הקיימת, וליצור דרכים חדשות לבטא אותה.
- שלב הגילויDiscovery – מה עובד היטב כבר עכשיו?
שלב הגילוי מתמקד בהבנת הרגעים בהם הארגון, הצוות או העובד היו במיטבם. המטרה היא לאתר חוזקות, משאבים נסתרים ומנגנוני הצלחה שאולי נלקחו כמובן מאליו. זהו שלב של הקשבה, חקירה ואיסוף סיפורים על רגעי הצלחה קטנים ויום-יומיים, ובחינה מעמיקה של מגוון הגורמים שתרמו להצלחה. שאלות שיעזרו לכם לזהות את רגעי ההצלחה:
- ספרי לי על פרויקט שאת גאה בו. מה עבד בו טוב במיוחד?
- תאר מצב שהרגשת שהצוות "מנגן" טוב ביחד. מה תרם לזה?
- איזו שיטת עבודה מייחדת את הצוות שלנו וחשוב לשמר אותה גם כשהוא יגדל?
- איזה פידבק מלקוח שימח אותך במיוחד, ומה למדת ממנו על המוצר או השירות שלנו?
- שלב החלימה Dream – איך נראה העתיד המיטבי שלנו?
אחרי שזיהינו את היסודות החיוביים, הגיע הזמן לגייס את היכולת האנושית המופלאה לחלום בגדול. בשלב זה, מעודדים את חברי הצוות לדמיין יחד את העתיד המיטבי המשותף, בלי מגבלות המציאות כמו חוסר תקציב או כח אדם. בשלב הזה הצוות רותם את היצירתיות לבניית חזון מעורר השראה ותחושת שליחות משותפת. את מגבלות המציאות משאירים בינתיים "בחניה" (נחזור להתייחס אליהם מאוחר יותר) כדי לאפשר לצוות להעז לחלום ולהתחבר למטרות שמעבר למגבלה. כמה דרכים שיכולות לעזור:
- שימוש במטאפורות ודימויים – השפה יוצרת אפשרויות חדשות ותבניות חשיבה. מה יתאפשר אם במקום לחשוב על הצוות כ"מכונה משומנת" נחשוב עליו כ"נבחרת כדורסל מנצחת"? מה ישתנה אם נפסיק להסתכל על התקציב כעל "כספת שמורה" ונתחיל לחשוב עליו כ"מוביל המים שמפריח את המדבר"?
- קפיצה לעתיד – לכתוב סיפור קצר / סרטון טיקטוק שמתאר בפרטים את יום העבודה המיטבי בעוד מספר שנים
- בעולם האפשרויות הבלתי מוגבלות- שאלות ישירות המניחות את המגבלות בצד ובודקות: אם היה לנו תקציב בלתי מוגבל, מה הדבר הראשון שהיינו עושים?
- שלב העיצוב Design – איך נהפוך את החלום למציאות?
בשלב הזה מתרגמים את החלום לתוכנית פעולה. זה הזמן לחזור למציאות ולתכנן יחד את הצעדים המעשיים שיאפשרו לנו להגיע לעתיד המיטבי. עיצוב העתיד נשען על השלבים הקודמים: מפתחות ההצלחה שחילצנו מתוך שלב הגילוי ותמונת החזון שיצרנו בשלב החלום. איך מזהים ו"משכפלים" את מפתחות ההצלחה?
- בניית עקרונות – מתוך סיפורי ההצלחה מזקקים את העקרונות הבסיסיים שאפשרו אותם. העקרונות יכולים להתגלם בתהליך עבודה, תרבות של צוות מסוים, או אפילו נוהל חריג, לדוגמה, בנק שהתמודד עם ביורוקרטיה כבדה, זיהה שאחת ההצלחות היתה "ועדת חריגים" קטנה שפעלה במהירות וקיבלה החלטות לא שגרתיות. בשלב העיצוב ניסחו עיקרון לפיו קבלת ההחלטות צריכה להתבצע קרוב ככל האפשר ללקוח, ותכננו מודל ניהולי שאיפשר לשכפל וליישם את האוטונומיה והגמישות גם בתחומים אחרים.
- הצהרות "מעוררות" propositions – אמירות חיוביות ומאתגרות, המנוסחות בזמן הווה ומתארות את העתיד הרצוי כאילו הוא כבר התקיים. הצהרות אלו הן גשר בין העבר ("מה עבד לנו הכי טוב?") לבין העתיד המיטבי ("מה אנו רוצים שיהיה"). לדוגמא, ארגון בריאות גדול שהתמודד עם שחיקה של צוותים, ניסח את ההצהרה "אצלנו ריפוי כולל מעבר לטיפול הרפואי המצוין, גם פגישה מלב אל לב הממלאת את המטפלים והמטופלים כאחד." הצהרה זו שינתה את הפוקוס מכמות הטיפולים לאיכות האינטראקציה האנושית, והובילה ליוזמות כמו "5 דקות של מודעות" בתחילת משמרת, כחלק מההבנה שדאגה למטפלים משפיעה ישירות על יכולתם לרפא אחרים.
- יעד Destiny – מפעולה בודדת לתנועה מתמשכת
השלב האחרון הוא של היישום, אך אין זה סיום התהליך אלא התחלה של מחזור חדש. זהו שלב המימוש של השינוי, שבו תפקידכם כמנהלים לזהות ולחזק הצלחות לאורך הדרך כדי לשמר את המומנטום וליצור מסגרת של צמיחה מתמדת. תפיסת תפקיד של המנהל כמאמן מסייעת להטמיע את העקרונות של חקר מוקיר ביומיום הניהולי, ולוודא שהתנופה החיובית נשמרת. דוגמאות לפרקטיקות תומכות:
- מעגלי פידבק חיוביים – במקום ישיבות פתרון בעיות, אפשר לקיים ישיבות צמיחה והתפתחות. להתכנס בסיום פרויקט כדי לחגוג הצלחות ולזהות מה מתוך מפתחות ההצלחה וההצהרות התממש בפועל.
- ישיבת חלומות – אחת לחודש או רבעון מתכנס הצוות כדי להעלות רעיון חדש ליישום החזון המשותף, כדי להטמיע את התהליך בשגרה ובשפה הארגונית.
- פינת השאלה הטובה – שילוב שאלות מתפיסת חקר מוקיר בישיבות הבוקר פגישות צוות או שיחות 1:1 לדוגמא: "מי צריך אותנו במיטבנו היום?", "מה היה רגע קטן של הצלחה שחווית היום?", "מה עשינו השבוע שקידם אותנו לעבר תמונת העתיד המיטבית?"
התפיסות שלנו קובעות במה מתוך שפע המידע שסביבנו נבחין, מה נזכור, איך נגדיר את האתגר ומה נבחר לעשות. שינוי החשיבה עובר דרך שאלות טובות יותר, כמו "על מה אנחנו מסכימים?" או "איך זה יכול להיות אפילו טוב יותר?" מצטטים את אברהם מאסלאו שאמר "למי שיש רק פטיש, כל דבר נראה כמו מסמר". אני מזמינה אתכם להרחיב את התפיסה בעזרת שינוי השפה, ולהזיז את המיקוד מבעיה לפוטנציאל. ומה עוד אפשרי?
שנה טובה!