"דע את עצמך"- השאיפה האנושית העתיקה שהתנוססה על קירות המקדש בדלפי, עד כמה היא באמת אפשרית?
מודעות עצמית מוגדרת כיכולת לראות את עצמנו כפי שאנחנו נראים מבחוץ – להבין איך אחרים רואים אותנו ואיך אנחנו משתלבים בעולם. לא תמיד אנחנו אוהבים לראות את מה שמשתקף במראה, אבל יש יתרון גדול למי שמוכן להתבונן: מחקרים מראים שאנשים בעלי מודעות עצמית גבוהה הם יצירתיים יותר, מנהיגים טובים, בעלי מערכות יחסים טובות, נוטים פחות לשקר ובאופן כללי מדווחים שהם מסופקים יותר מחייהם.
ד"ר טשה יוריך, פסיכולוגית ארגונית, מסבירה שבדיוק כמו שקשה לנו להתבונן במראה, כך גם קשה לנו להעריך נכונה את רמת המודעות העצמית שלנו. מתברר שהאנושות מתחלקת לשניים: אלו מאיתנו שחושבים שהם בעלי מודעות עצמית, ואלו שהם באמת בעלי מודעות עצמית גבוהה… וזו לא בדיוק חלוקה שווה: 95% מהאנשים חושבים שהם בעלי מודעות עצמית גבוהה, אבל בפועל, רק 10-15% הם באמת בעלי מודעות עצמית גבוהה, כפי שד"ר יוריך מדדה בשאלונים כפולים: שאלון שבו האדם מדווח על עצמו ובמקביל שאלון שממלא אדם אחר, שמכיר אותו מקרוב (מוזמנים להתנסות בעצמכם באתר של טשה יוריך)
כלומר ביום טוב, 80% מאיתנו משקרים לעצמנו לגבי השאלה האם אנחנו משקרים לעצמנו…. ממש כפי שרובנו בטוחים שאנחנו מצויינים במה שאנחנו עושים, או לכל הפחות- כולנו מעל לממוצע, נכון? איך זה קורה לנו? אפילו בתרבות הישראלית הישירה והפחות מנומסת מזו האמריקאית, אנחנו לא מקבלים שיקוף מדוייק: רוב האנשים זהירים כשהם באים לתת לנו משוב, ולא משתפים אותנו במה שהם מרגישים באמת. מהצד שלנו שווה לשאול- עד כמה אנחנו באמת מוכנים לשמוע משוב מדויק? כולנו מסתובבים עם שכבת הגנה מסויימת: המושג הפסיכולוגי "הגנות בשירות העצמי" מתאר את מה שכולנו מכירים בתור "אגו". אם אנחנו באמת רוצים לצמוח ולהגביר את רמת המודעות העצמית, אנחנו צריכים לשנות את העמדה הפנימית: לראות במשוב הזדמנות במקום איום, ולחפש אותו באופן יזום, במקום לחכות שמישהו יאמר לנו את האמת.
איך מגבירים מודעות עצמית?
הדרך הישירה היא אינטרוספקציה- התבוננות וניתוח עצמי. במחקר שערכה ד"ר יוריך, שיערה כי אנשים שעסוקים באינטרוספקציה יהיו בעלי מודעות עצמית מפותחת, ויפגינו יותר הצלחה וסיפוק. להפתעתה מצאה בדיוק את ההיפך: אנשים שמקדישים זמן רב לאינטרוספקציה נוטים לחוות יותר לחץ ודיכאון ומרגישים שאינם שולטים על חייהם. מה קורה כאן? או ליתר דיוק:
למה?
כולנו מכירים מצבים שבהם אינטרוספקציה עלולה להוביל אותנו לניתוח עצמי מוגזם, כניסה ללולאות מחשבתיות והלקאה עצמית. לדוגמא- בפגישת יעוץ עם מנהלת בכירה, הקשבתי לדרך שבה היא דיברה על עצמה באופן שיפוטי ומקטין, עד שעצרתי אותה ושאלתי: האם היית מדברת כך על מישהו מהמנהלים בצוות שלך? אין סיכוי היא השיבה לי. ואפילו אם הגישה שלנו אינה שלילית, מסתבר שחשיבה על עצמנו לא תמיד מובילה לידיעת עצמנו. השאלה הראשונה שרובנו שואלים את עצמנו היא "למה?"
- למה אמרתי את זה?
- למה אני כל כך עצבנית?
- למה שתקתי בישיבה ולא עניתי באסרטיביות?
למרות שהיינו רוצים לחשוב על עצמנו כעל יצורים רציונליים, המוצאים סיבה הגיונית להתנהגותנו בכל סיטואציה, אנחנו זוכרים את פרס הנובל שקיבלו כהנמן וטברסקי חלוצי הכלכלה ההתנהגותית על כך שהוכיחו: אנחנו לא רציונליים. הסיבות להתנהגות האנושית מגוונות ומורכבות, ומקורן פעמים רבות באמונות, מוטיבציות והנחות יסוד בלתי מודעות. השאלה "למה?" אינה מקדמת אותנו, כיון שהמח המודע מחפש את התשובה "מתחת לפנס": אנחנו כופים הסבר רציונלי על התנהגות שמקורה אינו בהכרח כזה.
אני זוכרת את הגננת של הבכור שלי מסבירה לסייעת הצעירה: אין טעם לשאול את הילד "למה?", אנחנו לא נבין יותר אלא רק נגרום לו להמציא תירוצים. המח שלנו פועל באותו אופן גם כשאנחנו בוגרים- הוא ימצא (וימציא) תשובה לכל שאלה. לדוגמא- נתנו לנבדקים לבחור בין מוצרים זהים, ולאחר הבחירה כל נבדק הציג הסבר מנומק לבחירתו במוצר העדיף, התעקש ולא ויתר על ההסבר, גם כשהחוקרים הסבירו לו שהמוצרים זהים לחלוטין.
להחליף את ה"למה"? ב"מה?"
בעקבות מחקר של מאות אנשים מתחומי עיסוק מגוונים, מצאה ד"ר יוריך עשרות בודדות – "חדי הקרן" של המודעות העצמית, וניתחה את הדרך שלהם לאינטרוספקציה: במקום "למה?" הם שואלים "מה?":
- מה אני יכולה לעשות כדי לשפר את המצב?
- מה באמת אני אוהבת בעבודה שלי?
- מה הם המצבים שבהם הרגשתי נורא, ומה משותף להם?
הם מגיעים מכל תחומי העיסוק, מרקע סוציו-אקונומי מגוון ומכל מוצא אתני, בקיצור- ל"חדי הקרן" אין שום מאפיין משותף, מלבד המחויבות העמוקה לצמוח וללמוד מכל חויה והתנסות: הצלחות וכשלונות כאחד. זה מתחיל בהחלטה אישית, וממשיך בבחירה לבקש משוב מאחרים ומעצמי, לשאול את עצמי שאלה טובה יותר עוד היום – איך זה נהיה טוב יותר? ומה עוד אנחנו יכולים לעשות כדי לגדול?
שנה טובה ומבורכת, שנה של צמיחה, אהבה ושמחה!